קווים מנחים למשימות אורייניות בגילאי הגן/ אביה עוזני

קווים מנחים למשימות אורייניות בגילאי הגן/ אביה עוזני

"מה למדת בגן היום, ילד מתוק שלי?" שאלה זו מתוך השיר המפורסם מייצגת שאלות של הורים רבים "המתעוררים" בדחיפות אל תהליכי הידע של הילדים שלהם כאשר אלו מגיעים לגיל ארבע בקירוב. גם לפני כן ההורה שואל ומתעניין אולם החרב המתהפכת של הגן העירוני ולאחריו כיתה א', גורם להורה האחראי לרצות ולוודא שילדו מוכן למשימות שיעמדו בפניו ומכיוון שרובנו לא זוכרים את "השעורים" בגן, הרי ששאלות כמו: מתי ללמד את הילד לכתוב את שמו?" "האם לשבת עם הילד על חוברות עבודה כהכנה", "מה הוא אמור לדעת כבר" עולות ומבקשות תשובה. ההורה מבקש גם לקחת חלק ולהיות שותף בהכנתו של הילד למסגרות הפורמאליות הראשונות של חייו ולכן השאלה המרכזית שבאה בעקבות השאלות הראשונות היא: "מה אני צריך לעשות בבית והאם אני עושה נכון?".

מאמר קצר זה ינסה להציע מספר קווים פשוטים עבור ההורה המתלבט בשאלות אלה. לצורך הדיון נפריד בין השפה המילולית לשפה המתמטית, משום שנקודת המוצא של רכישת שתי השפות שונה בגיל הזה.

יש לשוב ולהזכיר שכל ילד מתקדם בקצב שלו, בהתאם לתחומי העניין שלו ולא תמיד ילדים עומדים במקום המצופה מהם, בהתאם ל"שעון" ההתפתחותי הממוצע.  אנו יודעים היום שקיימים סוגים שונים של אינטליגנציות שהילדים עסוקים בתחומיהם בהתאם למזג שלהם ולעניין שלהם. הילדים נעים בין תחומי האינטליגנציות השונות בתקופות שונות ויש לכבד את המקום בו הם נמצאים. אנו יכולים בהחלט לפעול על מנת לעורר את הסקרנות של הילד לשפה המילולית והמתמטית ואף לשפות נוספות, אולם ללא לחץ. כל לחץ יעורר התנגדות. בספרות המקצועית אנו משתמשים במושג: ניצני אוריינות ולא בכדי. ניתן לספק לניצן תנאים נכונים ולעורר לפריחה אולם אם ננסה להשתמש בכוח – נהרוס את הניצן ובוודאי שלא נקבל פרח. ולעיתים הזמן עצמו הוא התנאי המרכזי לבשלות. בנוסף, חשוב שנזכור שעלינו להתבונן בילד שלנו ובהתפתחותו ביחס לעצמו ולא ביחס לאחרים. ההשוואה להישגי הילדים האחרים מיותרת ואינה מקדמת אותנו או את הילדים שלנו לשום מקום. עלינו להתבונן היכן נמצא הילד שלנו ולבחון את התקדמותו ביחס לעצמו.

 השפה המילולית

השפה המילולית מתחלקת לשלוש תחומים: שפת הדיבור, השפה הכתובה והספר. שלושתם ביחד חשובים להכנת הילד לקראת קריאה וכתיבה. חשוב לדעת שילד בעל שפה דלה או לא תקינה, יתקשה בהמשך ברכישת מיומנויות של קריאה וכתיבה ולכן העבודה על פיתוח השפה הדבורה בגילאים אלה חשובה מאוד.

לפניכם, בקצרה, המיומנויות והידע הבסיסיים המצופים לגיל.

התחום הראשון: הכשירות הלשונית- שפה דבורה

מה יודעים מרבית הילדים עד גיל ארבע מתוך אבני היסוד של השפה המדוברת:

יש להם אוצר מילים רחב לשימוש בחיי היום יום והם מבטאים את עצמם בקלות. הם יודעים להשתמש במשפטים פשוטים, ובלשון תחבירית נכונה כלומר, המבנה של מרבית המשפטים הוא תקין. הם יודעים להשתמש בזמנים נכונים לגבי רוב הפעלים בבניינים פשוטים. יש להם דימויים ומטפורות. למשל: "ראינו אתמול פיל ענק כמו הבניין שלנו".  הם יודעים להשתמש בשפה באופן תקשורתי, הם יפנו למבוגר באופן אחר מאשר לילד, וברשותם מילות תקשורת ברמה של ניהול שיחה פשוטה סביב נושאים של כאן ועכשיו.

מה עדיין מתהווה כאבני היסוד של השפה המדוברת:

אוצר מילים מופשט, משפטים המורחבים בעזרת תיאורים, משפטים מורכבים שביניהם מילות קישור שונות, מבני משפט מיוחדים,משפטי תיאור, סיבה ותוצאה, זמן, חלק ממילות היחס, מילים נרדפות לאוצר המילים שקיים ברשותם, הטיות פעלים ייחודים.

התחום השני: מיומנויות אלף- בית. ראשית קריאה וכתיבה

בסביבות גיל ארבע מרבית הילדים מתחילים לגלות התעניינות רבה בכתב ובטקסט כתוב.

בהיבט השמיעתי- הילדים נהנים ועוסקים בחריזה ובמצלול ומתחילים להבחין בצלילים שנוצרים מהפקת המילה. כלומר, הם מתחילים להבין ולתרגל את האפשרות לפרק את המילה לצלילים.

בהיבט החזותי -הם מזהים את שמם, נהנים מאוד להצביע על הכתב בזמן הקראת ספר, מזהים שהטקסט מורכב מאותיות, לעיתים כבר משרבטים את שמם ומתנסים בשרבוט אותיות נוספות שהם מזהים או זוכרים ממילים רלבנטיות ונפוצות.

התחום השלישי: מכוונות לספר

אנו עדים לסקרנות והנאה מקריאת ספרים אצל מרבית הילדים. הילדים יזהו ספרים לפי השם על הכריכה, יגלו במהלך השנה הבנה של עלילת הסיפור, יבינו מסרים פשוטים, יגלו יכולת לשחזר סיפור בעזרת עלעול בספר ויפנימו את הכיוונים הנכונים בקריאה (מימין לשמאל ומלמעלה למטה).

בגן, בגילאים אלה, קיימים שני תהליכים מרכזיים לטיפוח ניצני האוריינות:

א.      תהליך ראשוני של הוראה. בתהליך זה, אנשי הצוות חושפים את הילדים כל היום לשפה המדוברת והכתובה. תהליך זה משתמש בהזדמנויות שונות שנקרות על פני היום כדי לעורר את הילדים למודעות למערכות סימנים שונות, לחשוף בפני הילדים את הטקסט הכתוב שנמצא סביבם ולעודד אותם לכתוב טקסט, להעמיק את השליטה בשפה הדבורה ולעודד ילדים לנהל שיחות בשפה תקינה ומלאה ולעורר הנעה והנאה משמיעת ספרות ילדים טובה.

ב.       תהליך שניוני של הוראה. בתהליך זה הגננת מבררת את הידע שהילדים רכשו באמצעות התהליך הראשוני ועורכת השלמות בדרך של משחק על מנת לוודא שהילדים רכשו את היסודות הנחוצים לרכישת קריאה וכתיבה. התהליך השניוני, הוא תהליך של הוראה מכוונת ומתוכננת והוא תומך בתהליך הראשוני של למידה מתוך התנסות.

מה יכולים הורים לעשות על מנת לסייע לתהליך הזה.

א.      קראו עם הילדים ספרים באופן קצת שונה ממה שאתם מורגלים לו עד עכשיו. תנו לילד לבחור את הספר שהוא רוצה שיקריאו לו. שאלו אותו כיצד הוא יודע שזהו הספר (תמונת הכריכה + הכותרת). שימו אצבע מנחה על הכתוב בזמן ההקראה. עצרו במילים מצחיקות, מיוחדות או שדורשות הסבר והתעכבו עליהן כאשר האצבע מונחת על המילה הכתובה. שוחחו עם הילד על הסיפור. בדקו את הקשבתו על ידי עצירה ושאילת שאלות מדי כמה דפים, כמתבקש בסיפור. השאלות יכולות להיות אינפורמטיביות – ומטרתן לעודד את הילד לשים לב לפרטים ולהיות קשוב. שאלות אחרות יעסקו בהבנת הסיפור – מניעים ומטרות, רגשות שעולים בספור, ממה הילד נהנה ביותר ומה הוא היה רוצה שיקרה גם לו. אלה שאלות ראשונות שמעוררות את הילדים לנסות ולהבין את הסיפור ולא רק לדעת מה כתוב שם.

ב.       שחקו עם הילדים משחקים שונים שעיקרם – זיהוי טקסט כתוב בכל מקום בסביבה שלכם. בחוץ וגם בבית. עזרו לילד לזהות את הצלילים שבהן המילים נפתחות בשמות בני המשפחה ובכל טקסט שהילדים מזהים. יש ילדים  שמסוגלים מגיל מאוד צעיר לפרק את המילה לצליליה ויש ילדים שזקוקים לזמן כדי להשלים משימה זו. במקביל בקשו מהילדים לזהות אותיות מוכרות במילים שונות, כמו האותיות של שמם.

ג.        נסו למיין עם הילדים מערכות סימנים שונות כמו: אותיות בעברית, אותיות באנגלית, מספרים, סימנים חזותיים (כמו בתמרורים). מיון זה מסייע לילדים להבין שישנן שפות שונות שלכל שפה מערכת סימנים משלה ומערכת חוקים משלה.

ד.       עודדו את הילדים להשתמש במחברת "האהבות שלי" או כל שם נחמד אחר לציון דברים בולטים שהם אוהבים. ועל הכריכה הילד יכתוב את שמו. לאחר שהם ציירו שאלו את הילדים האם הם יודעים איך כותבים את המילה שבה מדובר.  ראו השיח הבא כדוגמא:

ענת: אימא הבאתי את המחברת שלי. תראי מה ציירתי. (ענת אמרה שהיא מאוד אוהבת במבה. במחברת שלה היא ציירה במבה).

אימא: ענת איך קוראים למה שציירת …מבה? (עושים כל מיני ניסיונות מצחיקים בחלקי המילים וענת מתקנת)

ענת: במבה, במבה

אימא: אהה, יש שם ב בהתחלה, לא שמעתי. ב…מ..בה. את רוצה שארשום לך את המילה על דף?

ענת: כן, ואני אעתיק למחברת (אימא כותבת – באותיות דפוס ובניקוד!)

ענת: מה כותבים קודם.

אימא: את יכולה להעתיק איך שאת רוצה, אנחנו קוראים מכאן (מצביעה על האות ב)

ענת : מתאמצת וכותבת בכתב ראי (הפוך)

אימא: איזה יופי העתקת את האותיות. עכשיו אנחנו רואים וקוראים שיש כאן במבה. את רוצה שנשחק בצלילים?

ענת: כן.

אימא: גוזרת את האותיות של המילה לפי הפרוק לצלילים: ב..מ..בה ומזמינה את ענת לומר את המילים ולחבר כל מיני מילים שהן מנסת לקרוא יחד.

לבסוף הן מצמידות את הצלילים עם מגנט למקרר או ללוח שעם. ניתן להמשיך ולשחק עם המילים המצטברות במהלך השבועות הבאים – עד שהמשחק נמאס. היוזמה לתהליך תמיד תהיה אצל הילדים.

ה.      ציירו על יריעת ניילון שקוף (כמו שאטמו חלונות במלחמה. ניתן לקנות בכל חנות טמבור. השימוש בניילון שומר לטווח ארוך על המשחק וגם קל לקיפול) "רכבת" של משבצות ובתוכם כתוב בגדול את שמות האותיות. (כל ריבוע של 40*40 בערך כדי שהילד יוכל להיעמד על המשבצת לפי ההוראות)

שחקו עם הילד בקפיצות כאשר בהתחלה הוא מתקדם ממשבצת למשבצת ויחד איתכם אומר את שם האות בקול.

לאחר מכן שכללו את החוקים: 1. אתם אומרים שם של אות והילד קופץ למשבצת המתאימה. (להתחיל באותיות שאתם יודעים שהוא מזהה כמו אותיות שמו) 2. הילד יוכל להתקדם ממשבצת למשבצת רק אם אמר מילה שמתחילה בשם האות עליה הוא עומד. במידה וטעה, צועד צעד אחורה. אם צדק – מתקדם צעד קדימה. 3. אתם אומרים מילה והילד צריך לקפוץ אל האות ששומעים בתחילת המילה.

ו.        משחקי לוטו שתכינו עם הילד, באמצעות הדפסת תמונות במחשב והכנת כרטיסיות פשוטות של צלילים יהפכו לחגיגה של משחק. ילדים אוהבים לשחק במשחקים שהם הכינו בעצמם. גם תהליך ההכנה עצמו הוא למידה נהדרת. ניתן להכין לוטו של תמונות וצלילים כמו תמונה גינה והצליל גִי או לוטו של תמונה והאות ג או לוטו של תמונה וכל המילה: גִינָה . אין צורך לעשות לוחות מתוחכמים. מחלקים לכל משתתף 5 תמונות ובאמצע שמים את ערמת קלפי הצלילים או האותיות או המילים (בהתאם למה שהכנתם). כל אחד בתורו מרים קלף ובודק אם זה מתאים לתמונה שלו.

ז.        בבתים שבהם מגיע עיתון בבוקר, ניתן להתבונן יחד בתמונות  ובכותרות ולספק לילד מידע על החדשות במילים פשוטות. המטרה היא לעורר בילד את המודעות ששפה היא תקשורת באמצעות אנו לומדים על מה שמתרחש בעולם. כדאי גם לרכוש לילד מינוי על ירחון. הירחון מגיע אחת לחודש, מעורר התרגשות גדולה וניתן לעיין בו ולקרוא בו. ילדים רבים "קוראים" בעצמם מחדש את מה שהוקרא להם מספר פעמים.

 

השפה המתמטית

השפה המתמטית נרכשת מאוחר יותר מן השפה המילולית. הילד חשוף לגירוי שפתי מילולי מיום היוולדו. מעטים ההורים החושפים את ילדיהם באופן מכוון ומתוגבר לשפה המתמטית. אנו מכוונים את הילד בשפה להשתמש ולהבחין בין יחיד לרבים אבל מעטים מאיתנו, מדברים ומדגישים בפני הילד משפטים כמו: הנה עץ אחד. הנה שלושה עצים. מכיוון ששפה וחשיבה הולכות יד ביד, הרי שתרגול של שפה מילולית יוביל לעיבודים מילוליים ותרגול של שפה כמותית, יוביל לעיבודים שכליים כמותיים.  מכיוון שאנחנו מתחילים מאוחר בהקניית השפה הכמותית, גם תפיסת הכמות נרכשת מאוחר, בהתחלה באופן אינטואיטיבי. בנוסף, איחור בתהליך הרכישה אינו גלוי לעין כמו במיומנויות השפתיות. הורים רבים זוכרים מתי אמר ילדם את המילה הראשונה שלו ומה היה המשפט הראשון שלו. מעטים  יזכרו מתי "תפס" כמות בפעם הראשונה, ובודדים ידעו לאתר איחור בתפיסת כמות ולכן גם אין מודעות רבה לאופן הטיפול בו.

השפה המתמטית אינה מצליחה תמיד להתחבר לעולם הידע והרגשות של הילד. הידע שיש לנו היום בדבר הלמידה מצביע על צורך בקישור חוויתי ורלוונטי על מנת שתתרחש הטמעה של החומר הנלמד. לכן, עלינו ליצור התנסויות שרלבנטיות לחיי הילדים בדרך של משחק, במקום לתרגל מניה סתמית של חפצים או דפי עבודה שבהם מעבירים קו מהמספר לכמות המצוירת. פעילויות כאלה לא מצליחות "להגיע" אל הילד ומעכבות את הבנתו ואת שליטתו בעולם הכמותי.

צריך לזכור שהשפה המתמטית מורכבת משלוש שפות סימנים דומיננטיות: המספרים, הייצוגים של היחסים בין המספרים והשפה המילולית שמתארת בעיות או מצבים שמצריכים פתרון כמותי. עניין זה מקשה על הילדים לעשות אינטגרציה בין ההקשרים המיוחדים בין השפות ובין הסמלים השונים. בנוסף, גם כיווני הכתיבה השונים יוצרים בלבול.

קושי נוסף ומרכזי ברכישת השפה המתמטית, הוא קושי הוראתי. בשפה המילולית, הילדים יכולים לענות תשובות שנכונות בחלקן וניתנות להכלה וקבלה באמצעות משוב גם אם אינן מלאות. בשפה המתמטית, קיימת רק תשובה אחת מדויקת. התשובות השגויות יוצרות אצל הילד רצון להימנע מחוויה לא נעימה שבה הוא מרגיש חסר מסוגלות. העכבה של רבים מאיתנו ביחס למתמטיקה, נוצרה ממש בשלבים הראשוניים בלימוד המקצוע, ממש בשנים הראשונות של בית הספר ואף בגן, כאשר ענינו תשובות לא נכונות וקבלנו בעקבותיהן משוב לא מפרגן בלשון המעטה.

 אם כך מה הילד בן הארבע צריך לדעת בתחומי השפה המתמטית:

א.      הוא צריך להכיר ולהבין את מושג הכמות.

ב.       הוא צריך להכיר ולהבין את פעולת המניה: לסדר את הכמות לקראת מניה נוחה, להכיר אסטרטגיות למניה כמו הצבעה או הזזה של מה שהוא מנה כי כל עצם מונים רק פעם אחת, למנות לפי הסדר הנכון של הספרות.

ג.        הוא צריך לדעת לקשר בין המספר האחרון במניה לבין הכמות הכוללת של מה שהוא מנה לבין נושא המניה. למשל: אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש. …=5 = חמש תפוחים

ד.       הוא צריך להכיר ולהבין שככל שהקבוצה (הכמות) שהוא מונה גדולה יותר, כך מספר הפריטים בה הוא רב יותר.

ה.      הוא צריך להכיר ולהבין שניתן להשוות בין כמויות שונות של קבוצות ולדעת בכמה קבוצה אחת גדולה מהשנייה או קטנה מהשנייה.

ו.        הוא צריך לדעת לפתור בעיות פשוטות בעזרת חפצים מוחשים. בעיות שקשורות להשוואת קבוצות, לחיבור קבוצות ולחיסור קבוצות.

ז.        עליו להכיר היטב את כל מושגי היסוד. מושגי יסוד קשורים לשפה הבסיסית שבעזרתה נבנית תובנה לגבי מערכות יחסים ומידות. בעזרת מערכת מושגים אלה אנו מבנים את תפיסת עולמנו הבסיסית החוקרת ביחס למציאות.

*מושגי כמות- מעט, הרבה, יותר, פחות, שווה,אחד, הכל, כלום.

*מושגי גודל והפכים- קטן-גדול,ארוך-קצר,עבה-דק,רחב-צר,שלם, חלק,

*מושגי גוף וצורה- כדור, קוביה,פירמידה, תיבה,קו, נקודה,קודקוד, עגול,רבוע, משולש, פתוח סגור.

*מושגי זמן-לפני- אחרי, בוקר-ערב, יום-לילה, שעה, אתמול, היום, מחר, שבוע

*מושגי משקל-כבד-קל, מלא ריק, מחצית, מעט

*מושגי מרחב וכיוון- ימין שמאל, למעלה-למטה, לפני, אחרי, קדימה-אחורה, בין, אמצעי ראשון, אחרון, התחלה, סוף, קרוב-רחוק, פינה, באלכסון ועוד.

       ח. עליו להתנסות בתהליכי מדידה שונים באמצעים שונים.

תהליכי העבודה בשפה המתמטית מקנים ומחזקים מיומנויות חשיבה בסיסיות רבות ביניהם: דיוק, זיכרון, שימוש בנתונים, מיון, השוואה, חיפוש מתוכנן, זיהוי בעיה, הערכה ובקרה פנימית, קשב וריכוז לכן מעבר לידע המתמטי, העיסוק במיומנויות אלה חשוב לפיתוח תהליכי חשיבה בעתיד.

כמו בקריאה גם כאן קיימים שני תהליכים מרכזיים לטיפוח ניצני האוריינות המתמטית.

א.      תהליך ראשוני של הוראה. בתהליך זה, אנשי הצוות חושפים את הילדים כל היום לשפה המתמטית. תהליך זה משתמש בהזדמנויות שונות שנקרות על פני היום כדי לעורר את הילדים למודעות ליכולת שלנו לכמת את העולם ולמנות אותו. בנוסף, שימוש בשפה עשירה ומדויקת מסייע לילד להפנים דרך שגרת הגן את מושגי היסוד שתוארו לעייל.

ב.       תהליך שניוני של הוראה. בתהליך זה הגננת מבררת את הידע שהילדים רכשו באופן אינטואיטיבי דרך התהליך הראשוני ועורכת השלמות בדרך של משחק על מנת לוודא שהילדים רכשו את היסודות הנחוצים של הכרת המספרים, מניית כמויות, מדידה, שליטה במושגי היסוד ועוד. התהליך השניוני, הוא תהליך של הוראה מכוונת ומתוכננת והוא תומך בתהליך הראשוני של למידה מתוך התנסות.

מה יכולים הורים לעשות על מנת לסייע לתהליך הזה. (זכרו – משחק ותנועה מסייעים מאוד ללמידה)

א.      ערכו אינוונטאר עם הילד של צעצועיו. מנו את הקוביות, את המכוניות, את הבובות וכו'. עזרו לילד בשלב הראשון למיין את הצעצועים לסוגיהם. לאחר מכן, סדרו את מה שמוין באופן נוח למיון. עזרו לילד למנות ופתחו טבלה פשוטה שבה כתוב או מצויר בצד ימין – נושא המניה ובצד שמאל כתובה הכמות שנמנתה. לאחר שהדף גמור – ניילנו אותו ותלו בחדר של הילד. כל צעצוע חדש ניתן להוסיף בטוש מחיק, וכך מתחזקת פעולת החיבור של כמות 1 לכמות נתונה ונטמע באופן התנסותי המספר העוקב.

ב.       ערכו לילד או לכל בני המשפחה – תעודת זהות שבה מרבית המידע הוא מספרי: גובה, משקל, כמות אצבעות, כמה עיניים….ליד כל פריט מידע הילד יכול לצייר ולכתוב את המספר.

ג.        שחקו בבית במשחק מילוי ההוראות בנושא מושגי היסוד במרחב.  הוראות כמו: לשבת מאחורי הספה, לעמוד לפני הוילון, לשכב על השולחן, לשכב מתחת לשולחן, לשים תחת המפה – עפרון…..

אם יש שני ילדים בבית – זו חגיגה אמיתית.

ד.       כאשר אתם מטיילים עם הילד נסו להקפיד ולהוסיף את שם הכמות שאתם רואים, למשל בתגובה לילד שמצביע ואומר: אבא תראה יש שם עץ גבוה. אמרו: נכון, יש שם עץ אחד גבוה ולידו ארבעה עצים נמוכים.

עודדו את הילדים לחפש את הכמות בכל מקום. שאלה נאיבית כמו – מה, יש שם עץ אחד?  מובילה את הילד לחפש את הכמות ולייצג אותה במספר.

ה.      חפשו מספרים בתוך ספרים שונים. התבוננו במספרי העמודים בספרים שאתם מקריאים לילדים, דפדפו יחד איתם בדפי זהב (יש גם במחשב). המטרה היא לעורר את מודעות הילד שהשפה החשבונית עוזרת לנו להתארגן באופן יעיל יותר בעולם.

ו.        הכינו משחקים יחד עם הילדים. לוטו ומשחקי זיכרון (ראו הכוונה בסעיף ו' בחלק של השפה המילולית)

ז.        גם כאן ניתן להיעזר במחברת שבה אוספים את כל הדברים שמנינו. מציירים את הכמות וכותבים את המספר. כאן ניתן להוסיף בעיות קטנות מצויירות. למשל: ציירו לילד בדף דגם ארון ובתוכו שורה של חולצות בצבעים שונים. שואלים את הילד כמה חולצות יש כאן ומונים (נניח שציירתם ארבע חולצות). בשלב השני שואלים: אם לבשת היום את החולצה הכחולה לגן. כמה חולצות נשארו בארון? מסתכלים כיצד הילד ניגש לבעיה. תלמדו כך על דרך החשיבה של הילד שלכם.  בעיות נוספות שתמיד מעניינות את הילדים הן בעיות שקשורות בבעלי חיים. ציירו שתי ארנבות ושני קיפודים. מנו יחד עם הילדים. ארנבת אחת דילגה לשדה, כמה בע"ח נשארו, כמה ארנבות נשארו. שתי ארנבות דילגו לשדה….

אל תמהרו לכמויות גדולות. בססו תהליכי חשיבה במספרים הנמוכים. אם התהליך יופנם, הילד יתקל במעט מאוד בעיות בכמויות גדולות יותר כי הוא הבין ותרגל את הפרוצדורות החשבוניות. עד גן חובה כדאי לבסס את כל המיומנויות האלה לעומק עד לכמות 5 או 6, ושוב אני מדגישה שחשוב שהתעניינות תבוא מהילד.

ח.      הכינו רצף מספרים על ניילון על הרצפה, ושחקו במגוון משחקים: קפיצה ממספר למספר על פי הוראה, הנחת כמות חפצים קטנים על פי מספר שגלגלתם בקובייה, מגלגלים 2 קוביות ושמים שתי ידיים בהתאם למה שיצא, מטילים שתי קוביות. על אחת מהן מספרים מ1-6 ועל השנייה הסימנים הבאים: 1+,2+,3+,1-,2-,3- בפעם הראשונה נעמדים על המספר שהקובייה מורה ובהטלה הבאה- הילד מתקדם אחורה או קדימה לפי ההטלה של הקובייה.

ט.      השתמשו בהזדמנויות שונות בשגרת היום כדי לשאול שאלות שנוגעות לכמויות, כמו ארגון השולחן לאוכל: כמה צלחות צריך לשים לשלושה אנשים… ועוד.

המשחק המשותף מלמד אתכם כיצד הילד שלכם חושב, היכן הוא "תקוע" ואלו אמצעים טובים ביותר בשבילו: ציור, דרמה, תנועה, שיחה…האפקט של המשחק המשותף מבחינת הלמידה של הילד גדול מכל חוברת שצריך למלא בה בהתאם להוראות ולנושאים שאין לילד שום שליטה בהם. אין פסול בחוברות אבל הן לא יכולות לבוא בגיל הגן במקום למידה דרך משחק והתנסות. צרו אוירה של משחק. אנשים סקרניים רבים שממשיכים ולומדים כל חייהם, היו בעברם ילדים שהוזמנו להתנסויות מרובות דרך משחק ולמדו לקשר בין הנאה ולמידה. בסופו של דבר, החוויות המשמעותיות ביותר שיש לנו הן של קשר חם של הורה וילד שמבלים יחד במשימות שיש בהן עניין והנאה הדדית.      בהצלחה.

פורסם בקטגוריה רשימות הבהרה והסבר להורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על קווים מנחים למשימות אורייניות בגילאי הגן/ אביה עוזני

  1. Admiring the time and effort you put into your website and detailed information you offer.

    It's great to come across a blog every once in a while that isn't the same out of date rehashed material.
    Fantastic read! I've saved your site and I'm including
    your RSS feeds to my Google account.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>