Category Archives: גלריית השירה שלי

שׁוּב, מוֹרֶטֶת מַחְשָבוֹת קֵרְחוֹת, כְּצִפּוֹר,מְרַפֶּדֶת פְּלוּמוֹת בִּסְּבַךְ שִׂיחִים. קְלִיפּוֹת שְבוּרוֹת, עִזְבוֹנִי מְקַנְּנוֹת, כּזִיכָּרוֹן חַם, פְּעוּר פֶּה. דָּגַרְתִּי עַד דַּק אֶת הַמָּקוֹם הַזֶה. נְקִישַׁת מָקוֹר מְהַדְהֶדֶת רֵיקָה וְחֵיקוֹ הַיָּרֹק שֶׁל עָלֶה הוֹא רַק עָלֶה. מַה שֶׁנּוֹתָר, נוֹשֵׁךְ עָלִים בָּרְחוֹבוֹת, מַסִּיעַ סְבִיב … Continue reading →

הציפור: מורטת מחשבות קרחות בסבך שיחים. שאריות  פלומה קליפות שבורות. דגרתי עד דק את המקום הזה. מקשיבה לציפור אדמה: התפרעו בה הרים גבוהים לא ינמיכו ראש כעת. מקשיבה לציפור האש: היא מוכרחה לשחק , שורף לה , היא בוכה, היא … Continue reading →

קלפי מכאן את כסות הדברים. חפשי. מאחורי שמלות הבתים, מלמלתם בלויה, בין סדקי מדרכות, בין רגבי האספלט, חפשי. חלמוניות מעולפות, אצבעות ירוקות, הצעות נרקוטיות. מחטניים, פרפרניים ,דלועיים, שמות משפחה אלוהיים, חרציות זעירות, חיפושיות, חפשי מה שנדיר,מה שחבוי בחצרות, זכרי, היופי … Continue reading →

הֵבִּיטָה אֶל תּוֹכִי , אִשָּׁה, אָמַרְתִּי לָהּ, מַה אַת מְחַפֶּשֶת, אָמְרָה, עָבְרָה דִירָה. תִּכָּנְסִי, תִּכָּנְסִי, כּמוֹ כַּלָּה תֵשְׁבִי אֶצְלִי. עוֹשָׂה שִיפּוּץ וְגָרָה בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת, קָשֶה, סִפְּרָה, אֲנִי כְּבוּלָה, טְבוּלָה בְּלַכָּה מַבְרִיקָה. הִיסַסְתִּי, לְהַשְׂכִּיר לָהּ חֶדֶר, שֶתַּעֲשֶׂה קְצַת סֵדֶר, פָּתַחְתִי לָהּ … Continue reading →

תְּחַפְּשִי אוֹתִי, צוֹעֶדֶת עַל קַו הַקֶּשֶׁר עַל קַו הַפֵשֶׁר שֶׁל רִפּוּדים אוֹרְייֶנְטָלִיּים, בַּחֲנֻיּוֹת יְחֵפוֹת, עַל אֶבֶן מְחֻסְפֶּסֶת בֵּין מִטּות גְּבוֹהוֹת מִסְעָד עֲטוּיוֹת כָּרִיּוֹת תַּחְרָה מְעֻמְלָנוֹת בִּרְחוֹב הֶרְצְל בְּתֵל- אָבִיב. מְדַבֶּרֶת עִם אַחַת, בְּדוּכָן הַמּוֹכְרִים, בְּחַיַּי שֶׁיֵשׁ לָהּ כְּנָפַיִם, רָאִיתִי. תִּפְרְמִי … Continue reading →

אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים בַּמְכוֹנִית, אֲסוּפָה בַרֶחֶם הַמִתְגַלְגֵל. בּחוּץ סַעֲרַת יוֹמוֹ וּבְעֵין הַסְּעָרָה- דְּמָמָה. אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירָה. סְלִיחָה, אֲנִי יוֹלֶדֶת, לְלֹא יִסּוּרִים, תְּאוֹמִים וּשְׁלָשוֹת וּרְבִיעִיוֹת עֲדָרִים, עֲדָרִים. מְנַּהֶגֶת אוֹתָן בְּרַכּוּת כְּרוֹעֶה הָאוֹחֵז בִּטְלָאָיו לְהָכִיל בְּכַּפּוֹת זִיכְרוֹנִי. אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים בַּמְכוֹנִית, כְּמוֹ … Continue reading →

בָּאתִי לְעַרְבֵּב סֵדֶר עִם אִי סֵדֶר בָּאתִי לְעַרְבֵּב כְּאֵב. מַטְבִּיעָה אוֹתוֹ בְיָּם קַדְמוֹנִי, לֹא יְכוֹלָה לָלֶכֶת מִכָּאן – זֶה הַמָקוֹם שֶׁלִי. כַּאֲשֶׁר כַּפְתּוֹר הַקוֹל בַּטֶּלֶוִויזְיָה כָּבוּי – הַאִם עֲדַיִין שוֹמְעִים אֶת הַשְּׁחָפִים צוֹרְחִים, הַאִם רוֹאִים אֶת הַצֵל שֶׁהַיָּם מֵטִיל לַמֶּרְחָקּים. … Continue reading →

מְטַגֶּנֶת פְּתוֹתֵי מִילִים עִם קְצַת, לַחֲבִיתָה. חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר, מְפַסְטֶרֶת 90% מַיִם מְגַבֶּנֶת לְשִׁירָה. חֲלוֹבָה בְּכּוֹס גְדוֹלָה וְאַרְבַּע כַּפִּיוֹת סוּכָּר אֲנִי זָבָה חָלָב וּדְבַש בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת, בַּזְּמַן הַמְבֻגָּר. נֶעֱטֶפֶת בַּיוֹם הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב שׁוּלֵי הַתּוֹדָעָה מִסְתַּבְּכִים בַּכַּפְתוֹרִים עֵינַי דּוֹמְעוֹת טִפּוֹת חָלָב, פְּנִינִים.

הַחֶסֶד נִשְעַן עַל הַמַּשְקוֹף מִתְּבּוֹנֵן בִּי עוֹלָה בִּשְלַבֵּי הַסֻלָּם עַד לְעֶלְיוֹנִים, לַעֲשוֹת כְּחֶפְצִי קְשָׁתוֹת לְנַּדְנֵדָה לְצבֹּעַ עֲנָנִים בְּתְכֵלֶת כּמוֹ זַרְנוק מֵעָטִין פָּרָה. הוֹי מִכְּחוֹל הַתוֹדָעָה מְיַבֵּב כְּתוֹסֶפְתָּן דָלוק בַּמַּכְאוֹב בּוֹכֶה מוגְלָה מֵאֲרֻבּוֹת תִּקְרָה. תִּרְאִי אֵיךְ גָּלְשו הַצְבָעִים מִן הַתְּמונוֹת בְּמּוֹרָד … Continue reading →

בבולמוס רעבתני, מזמן הסתו  – גרופת עלים ושפתיים אדריכלות שונה. אקוורלים חדשים מחכים לגשם לטפטף אותם לכלל בכיה אקוולים ארגנים, מדממים אל סורגי חלודה. כאן, במקום הזה. לזות הגוף מסיימת עונה. איוולת עכשו לחכות לאור להסתמך על חום. צריך, מזרם … Continue reading →