האם אתה מקשיב לי – חלק ב' – הצעות לפעילויות לטיפוח קשב

האם אתה מקשיב לי – חלק ב' – הצעות לפעילויות לטיפוח קשב

האם אתה מקשיב לי?

על הקשב בגיל הרך – עוזני אביה

חלק שני

מיומנויות הקשב הן אוסף של יכולות המאפשרות לכל היצורים החיים לסנן ולעבד כמויות מידע גדולות לצורך הסתגלות למצבים קיימים ויצירת תרחישים חדשים של פעולה. מערכת הקשב הינה הכרחית להתפתחות כל המיומנויות הקוגניטיביות כמו גם היכולות לויסות תחושתי ורגשי.

מיומנויות הקשב מתפתחות ומבשילות בהדרגה בשנים הראשונות של החיים. במסמך זה ננסה להכיר את מערכת הקשב, לבחון את מאפייניה ומרכיביה, להכיר את התפתחותה בשנים הראשונות של החיים ולהציע למחנכים והורים דרכים שונות לפיתוח הבשלת הקשב דרך משחק ותרגול.

בחלק הראשון דנו במודלים הקשורים במערכת הקשב, ברכיבי הקשב ובמאפיינים המשפיעים על יעילות הקשב – מרכיבי המשימה ומרכיבי האדם ובהשפעות של כל אלה על משאבי הקשב ועל עומס העיבוד.  כמו כן שרטטנו מפה כוללנית של התפתחות הקשב בגיל הרך בדגש על המושג: קשב משותף –- הקשב שהמבוגר מחזיק עבור הילד בתהליך הבשלתן של מערכות הקשב ורכיביו.

בחלק שני זה נציע עקרונות ורשימה חלקית של תרגילים לעידוד ההבשלה ולקידום התפתחותם של מיומנויות הקשב. יש כמובן להתאים את הרעיונות לגיל הפעוטות ונושאים שבהם הם מגלים ענין, תוך שמירה כל כללי הלמידה בגיל הרך.

הקשב המשותף: עקרונות ותרגילים

עקרונות להורים ומחנכים עבור ילדים בגיל הרך

  • דברו קצר וממוקד – אמרו בתחילת המשפט את הדבר המרכזי שאתם רוצים להגיד. פעוטות יכולים לקלוט רק חלק המשפט במיוחד אם הוא ארוך. בזמן משחק חופשי מעטו במתן הוראות ודיבור. הן יוצרות הסח דעת ומוציאות את הילד מריכוז.
  • שלבו בדיבור רגש – השתמשו בדבור רגשי על מנת ליצור הנעה לקשב. חוש האמפטיה של ילדים "עובד" כבר מראשית חייהם והחלקים הרגשיים של אחרים מהדהדים אל החלקים הרגשיים שלהם ומעוררים.
  • הפחיתו רעשי רקע מסיחים – נסו לווסת את רעשי הרקע במקומות ובזמנים שנדרש בהם קשב במשימה מרובת מידע או חדשה.
  • צרו בולטות בתיווך הגירוי – השתמשו בגוון הקול ובאינטונציה שלכם כדי לתת לגרויים בולטות ולמשוך אליהם את הקשב.
  • השתמשו בהמחשה ובגיוון חושי. תנו לילדים להשתמש בכל החושים האפשריים על מנת לחקור עצמים שונים. הגישו עצמים שניתן לתפוס אותם במגוון של החושים.
  • הזמינו לתנועה – תנועה מעלה את העוררות של הגוף ובכך תורמת למיקוד מערכות הקשב. התנועה יכולה להיות פיסית- תחושתית/מוטורית או שכלית – המושג הפדגוגי התואם לעקרון זה הוא: "למידה פעילה".
  • אפשרו הפסקות קצרות או מעברים ממקום למקום או פינה שבה ניתן להרגע מ"הפגזת" הגירויים ולנוח.
  • צרו "שבילים" ומתווה לזכרון לאחסון ושליפה על ידי שיוך העצמים/הנושאים לקטגוריות התואמות, מיון פרטים ובניית רמזים לשליפה.
  • קבעו סימנים חזותיים או קוליים למיקוד קשב מחודש כמו כלי קולי לדוגמת פעמון, תנועה כמו מחיאת כף, שיר קצר או יצוג חזותי מסוכם. השתמשו במגע במקום בדיבור מרחוק.
  • חיזוקים חיוביים בעיקר פיסיים – עודדו ושבחו בכל הזדמנות. השתמשו במילים מדוייקות על מנת לשקף לילדים את ההישג שלהם לדוגמה: "שחקת זמן רב בצעצוע הזה", "הקשבת להוראות שלי כשקראתי לך לבוא", "השתדלת להקשיב לי לאורך כל המפגש וכל הזמן הסתכלת עלי כשדברתי".
  • צרו הפתעות שונות במהלך שגרת היום. ההפתעה יוצרת עוררות מחודשת ומניעה את מערכת הקשב למיקוד וריכוז.
  • השתמשו בבובה – הקשב עובר מדמות המבוגר לדמות הבובה ומפתח קשב מתחלף.
  • עבדו ולמדו עם הילדים בקבוצות קטנות – בקבוצה קטנה המבוגר יכול ליצור שיתוף בקשב על כל ילד. הוא יכול לאתר נקודות שבהם הילד זקוק להחזקת הקשב. האינטימיות של הקבוצה מאפשרת מגע בין המבוגר לילד כדי לעורר את הקשב וקרבת הגרויים אל הילד מאפשרת לא להחזיק בקשב באמצעים חושיים מגוונים. הלמידה היא יותר פעילה והילד יכול להביע את עצמו פעמים רבות יותר בקבוצה קטנה. כל אלה ממקדים את הקשב ומאפשרים קשב מתמשך.

כל עקרונות התיווך בתורת ההשתנות הקוגניטיבית של ראובן פויירשטיין (8) מתאימים גם לתיווך לקשב, ביניהם: תיווך למסוגלות, תיווך לשייכות, תיווך לכוונה ולהדדיות, תיווך לטרנסדנטיות, תיווך למשמעות, תיווך לויסות ושליטה בהתנהגות.

משחקים ותרגילים

לתינוקות (עד גיל שנה וחצי)

1.מפנים את תשומת לב הילד לצעצוע, מקרבים וקוראים בשם החפץ. לפעמים יש צורך לקרוא בשם הילד כדי להפנות את תשומת לבו לחפץ. לאחר מכן מרחיקים מעט את החפץ ומוסיפים תנועת יד עם הצבעה. מהדהדים לתגובה של הילד ולמשחק שלו עם החפץ. לאחר מכן יוצרים רעש או תנועה באמצעות החפץ לערור מחודש של הקשב. לסיום ניתן לשאול  שאלות כדי למשוך את הקשב. כאשר תינוקות מצביעים על צעצוע, ניתן להגיש להם אותו בדרך שתאריך מעט את הקשב שלהם: פשוט, לא להגיש מיד אלא להפעיל את המשחק רגע אחד לפני שהוא מגיע אל היד הקטנה. למשל: אם תינוקכם הצביע על מכונית. הניחו אותה במרחק קטן ממנו, וגלגלו אותה לאט לעברו. הארכת טווח הקשב בגיל זה היא למספר שניות נוספות אבל משמעותיות.

  1. הפרחת בועות סבון ונשיפה על שבשבות. כל גרוי שיוצר תנועה מעורר קשב.
  2. משחקי בלונים. בגלל משקלו המועט של הבלון, הוא נע בחלל לאט יחסית לכדור כבד והעין יכולה לעקוב אחר מסלולו.
  3. משחקים עם פנס: מפנים את תשומת לב התינוקות לאלומת הפנס. מזיזים את האלומה ממקום למקום באיטיות כדי שהעין תמשיך לעקוב אחר האור.
  4. מציגים שני גרויים שונים מאוד זה מזה מול התינוק, ומחכים לראות לאיזה גרוי התינוק יפנה. מעלימים את הגרוי שהוא אינו פונה אליו. כשתשומת לבו נודדת מהגרוי מחזירים את הגרוי הקודם ומעלימים את הגרוי הראשון.
  5. שימוש בצעצועים שמייצרים בולטות או שהם בעלי אפיונים של כמה חושים. למשל כדור אדום, שנדלק אור בתוכו כאשר הוא מתגלגל וכאשר מנענעים אותו בכף היד הוא מרעיש כמו רעשן.
  6. בהשמעת מוסיקה נעדיף פלייליסט מגוון ולא רשימת שירים אחידה בקצביותה.

לפעוטות (מגיל שנה וחצי עד גיל שלוש)

  1. בתוך קופסא פתוחה וגבוהה מניחים חפצים שונים שיוצרים רעשים וקולות מובחנים זה מזה: תוף קטן, אבן, רעשן, פעמון, צפצפה. המבוגר חושף בפני הילדים את הקולות השונים שמשמיעים החפצים. לאחר מכן המבוגר מכניס את ידו לקופסא ומשמיע קול של אחד החפצים. הילדים צריכים למחוא כף רק כאשר מושמע קול הפעמון.
  2. הילדים רצים בחלל החדר או מדלגים או פועלים לפי כל הוראה תנועתית אחרת. כאשר הם שומעים צליל/קול מוסכם מראש הם צריכים להעצר או להתיישב או לפעול בכל דרך שהוחלט עליה בחוקי המשחק. במקור: המשחק מכונה משחק הפסלים.
  3. הילדים מחקים תנועות של מבוגר וכאשר הוא מבצע תנועה מוסכמת במהלך המשחק עליהם להתיישב. לילדים יותר גדולים אפשר להציע משחק יותר מורכב: כאשר המבוגר מתיישב במהלך המשחק הם צריכים למחוא כפיים או להיפך- להשאר עומדים ולא להתיישב.
  4. צרפו מנגינה/ מלודיה/הטעמה קולית להוראות ולהכוונות. המנגינה מחזיקה את הקשב ועוזרת לגבש תהליכי אוטומציה.
  5. משחק ים-יבשה. המבוגר מספר סיפור שבו משולבות המילים ים ויבשה. כאשר הוא אומר ים- קופצים לתוך חישוק וכאשר אומר יבשה- קופצים מחוץ לחישוק. אותו הדבר אפשר לשחק עם שלושת צבעי הרמזור שכל צבע מסמן לילדים לעשות פעולה אחרת שהוסכמה מראש.
  6. שמים מוסיקה ברקע וכל פעם שהמפסיקים אותה הילדים צריכים להסתדר בזוגות או בשלשות.
  7. בטרם התחלתם בפעילות או משימה, אמרו לילדים למה לשים לב במהלך המשימה. הזכירו שוב במהלך המשימה להיכן עליהם להפנות אל תשומת לבם.
  8. משחק "סיימון אמר": הילדים צריכים לבצע את ההוראה שקבלו כשאר אתם מקדימים לדברים את הביטוי: "סיימון אמר" עליהם להמנע מביצוע המשימה כאשר הביטוי אינו מצורף להוראה.
  9. משחקי מישוש- מה יש בשקית: הכניסו חפצים שונים לתוך שקית והזמינו את הילדים לשער מה הם. מישוש ומגע מחזקים קשב.
  10. משחק מחבואי חפצים בחצר, כאשר הילדים מקבלים רמזים והנחיות למציאת החפץ. המשחק המקורי נקרא: "חם קר", אולם פעוטות וילדים צעירים זקוקים לרמזים רבים יותר כדי למצוא חפץ בחלל גדול. הרמזים שומרים על הקשב והם מתרגלים החלפת הקשב מדברי המבוגר אל הסריקה והחיפוש בחצר.
  11. כרטיסי הברקה: על כרטיסי ההברקה מצויירים חפצים/עצמים שונים. הילדים צריכים להתמקד בתמונה במהירות ולשיים את החפץ. מיועד לפעוטות שיש להם אוצר מילים. יש לוודא שהם מכירים את כל המילים בכרטיסיות ההברקה. לילדים גדולים יותר ניתן להכין כרטיסיות הברקה בהתאמה לקטגוריה מסויימת כמו כלי מטבח, חפצי תינוק, צעצועים וכו'. כך הילדים מתרגלים הכללה וניתן גם להוסיף כרטיס תמונה שהוא יוצא דופן.
  12. הקניית הרגלים של ישיבה נכונה והחזקת הגוף בזמן הקשבה. ההכנה להקשבה מעלה את המודעות לצורך בהקצאת קשב.
  13. מסלולי מכשולים- ממקד את הקשב של הילד ומפתח קשב מתחלף מגרוי לגרוי לאורך כל המסלול.
  14. משחקי טלפון. ילדים מאוד אוהבים ומתעניינים בטלפונים. באמצעות הטלפון ניתן להאריך את הקשב בשיחה ולמקד את הילד במה שנאמר.
  15. הקלטת קולות רעש מסיחים כמו שיחה בין אנשים, תינוק בוכה, פעמון מצלצל, רעש אופנוע ועוד. משמיעים את הקלטת ועל רקע הרעשים שלה מדברים או מספרים סיפור מעניין. כך מתרגלים הקשבה מול מסיחים. אותו משחק ניתן לעשות כאשר המסיחים הם ויזואליים או תנועתיים. הילדים צריכים ללמוד להתמקד רק בקול של המבוגר ובדבריו.
  16. הליכה לאורך מסלול עם כוס מים במטרה להגיע לקצה המסלול מבלי לשפוך את המים (מידת מלאות הכוס תלויה בגיל. לקראת גיל 3 הכוס יכולה להיות מלאה כמעט עד סופה)

לילדי הגן (מגיל 3 ואילך. כל משחקי הפעוטות מתאימים גם לילדים בגילאי 3-4)

  1. המבוגר מספר סיפור ובתוך הסיפור משבץ מילים שקשורות ליחסים במרחב כמו לפני אחרי, בפינה… כל הילדים צריכים להעמד לפני המבוגר או אחריו או בפינות החדר בהתאמה למילה.
  2. הקפצת בלון על מטקה שעשויה מצלחת נייר שאליה מחובר כידית מקלון רחב של בדיקת רופא. כל ילד צריך להקפיץ את הבלון מספר פעמים ככל שניתן מבלי לאבד את הקשב ומבלי שהבלון יפול לרצפה.
  3. מניחים כוסות חד פעמיים (4 כוסות) על השולחן בשורה ומתחת לאחת מהן שמים חפץ כשהילדים רואים. מזיזים את הכוסות והילדים צריכים לעקוב אחר הכוס שמתחתיה נמצא החפץ. לילדים מאוד צעירים אפשר להציע אותו המשחק אבל עם כוסות בצבעים שונים. גם אם הם יודעים שהחפץ נמצא מתחת לכוס הכחולה, הם יעקבו אחר צבע הכוס ועדיין יתקשו לשמור על קשב.
  4. לפני שאתם מתחילים לספר סיפור, שאלו שאלה מנחה שהתשובה עליה נמצאת בתוך הסיפור.
  5. בקשו מהילדים לומר בקול רם מה הם מתכננים/רוצים לעשות לקראת הפעילות הבאה. למשל- לפני שנכנסים מהחצר לכיתה, ממקדים את תשומת לבם לזמן חופשי שעומד לרשותם וכל ילד יאמר במה הוא מתכונן לשחק/לפעול.
  6. משחקי I SPY – בכל חלל שנמצאים אפשר לחפש חפצים ועצמים שונים על פי הנחיה של המבוגר. לילדים גדולים אפשר גם להכין דפי עבודה שעליהם מצויירים מגוון עצמים שעליהם להקיף בעיגול או להצביע עליהם לפי הנחיית מבוגר. יש להתאים את כמות החפצים וגודלם לגיל הילדים.
  7. מה חסר בגננו הקטן: מניחים בהדרגה מספר חפצים שקשורים זה לזה, מוצאים את הקטגוריה הרלבנטית ואז שואלים מה עוד חסר. הנחת החפצים בהדרגה מושכת את הקשב ומזמנת את הילד לחבר בין הקשב האקסוגני לבין הקשב האנדוגני שבו מצוי מידע. למשל: מניחים תמונות של עצמים או רכיבים ששייכים למכונית אבל ללא תמונת הגה. ההנחה ההדרגתית מחזקת את משך הקשב והשאלה – מה חסר? גורמת לילדים לסרוק שוב את התמונות ובמקביל את מאגר המידע שלהם לגבי רכיבי המכונית.
  8. משחק מהיר של שאלות. שואלים שאלות פשוטות שהילדים יודעים והם צריכים לענות מהר ומיידי. המהירות מחזיקה את הקשב כל פעם לזמן קצר אבל מתרגלת החלפת קשב משאלה לשאלה ומנושא לנושא.
  9. דימיון מודרך. הילדים יכולים להתרווח בכל דרך שנוחה להם: ישיבה, שכיבה או תנועה שקטה בחדר. המבוגר מתחיל לספר סיפור דימיוני וכל פעם הוא עוצר ומאפשר לילדים להשלים בדימיונם את הסיפור. הילדים לא חייבים לעצום עיניים. היכולת שלהם ליצור תמונות פנימיות מתחלפות שמוחזקת תחת תבנית סיפורית אחת מחזיקה את הקשב.
  10. תרגול ואימון באמצעות שעון חול. ניתן לפתוח שעון חול ולהוסיף או להחסיר מהחול או המלח שנמצא בתוכו, כך נוכל למדוד את הזמן הרצוי לנו לתרגול הפעוטות. כל משחק שברצוננו להאריך את מיקוד הקשב של הילד, ניתן להוסיף שעון חול שהילד "מתחרה" בו. משימות שמתאפיינות באיטיות ביצוע, שמתארכות מעל הזמן הסביר לביצוען בגלל קושי בקשב ניתן לזרז על ידי שימוש בשעון חול שהילד דרכו מאמן את עצמו להיות קשוב ולסיים את המשימה בזמן. יש לוודא שהילד מסוגל לבצע את המשימה בזמן נתון כאשר הוא קשוב ורמת העוררות שלו גבוהה דיה.

 

סיכום:

מיומנויות קשב בשלות בהתאמה להתפתחות המצופה בגיל הרך מסייעות להם להכיר טוב יותר את עצמם ואת העולם ומפתחות תהליכים ומיומנויות שעתידים לסייע להם בכל שנות לימודיהם. ילדים שיודעים להקצות ולנהל נכון את משאבי הקשב שלהם, לחוצים ומתוסכלים פחות, נהנים מאתגרי התפתחות ולמידה, שותפים פעילים בחברת הילדים ומתוגמלים על ידי מבוגרים על התנהגותם הטובה.

מערכות הקשב הן תלויות תורשה ומבנים של טמפרמנט וסגנון, אולם כיום אנחנו יודעים כי המבנה הפלסטי של המוח מאפשר לנו לרכוש אסטרטגיות שעוקפות את המחסומים הביולוגיים שלנו ומלמדות את המערכת העצבית הקשבית לרכוש ולהטמיע מיומנויות חדשות דרך חשיפה ותרגול.

כתיבת תגובה