אשה

אשה

הציפור:
מורטת מחשבות קרחות
בסבך שיחים.
שאריות  פלומה
קליפות שבורות.
דגרתי עד דק
את המקום הזה.

מקשיבה לציפור אדמה:
התפרעו בה הרים גבוהים
לא ינמיכו ראש כעת.
מקשיבה לציפור האש:
היא מוכרחה לשחק ,
שורף לה , היא בוכה,
היא  מוכרחה
שוב ושוב
לגעת בלהבה.
אנשים חושבים שהיא רוקדת ,
אבל הציפור,
מגישה את עצמה לעולה.
שורף לה, כואב לה,
את מבינה? האדמה: אינני רוקדת
אני כבדה
מתחת לעור ,
רק מתחת לעור אני מבינה.
האש משתלחת:
בסכין המלובנת
ציפור,
במִכְוָת הברזל הרותחת
ציפור,
קשורה לבערה.
חם לה, חם, מפכפכים המים:
היא פושטת בגד, איפור, מסכה,
בכבודה הורמונלית נוזלת
קופצת אל תוך מפלים,
רוחצת מתחת כנף, על ענף
היא מים זורמים ושבים
מה פתאום אדמה נרעשת:
היא  סלע,
לא מים, לא אש, לא אוויר.
אפשר לעבור מסביב
או לחפור, עם דחפור.
סוף סוף שומעים שוב זמרת ציפור:

בין אויר לאוויר נשקף ככחול,
מוטת כנפי פלומה יצוקה.
אינני יונה.

בואי בואי
ציפור או מה.
קורא אותה אוויר בגעגוע:
אין בך פחד
את דואה ,
אך מה את רואה,
ולמה ממתינה?
לא תבין?
מהרהרים המים:
היא מזניקה את צעדיה
אל  תוך משבריה.
היא רוצה,
ללכת מעל המים,
להיות לרבבה. אדמה מסכימה:
אין בה פחד
כמו אדמה קדושה היא זקוקה לגאולה,
היא  מגדלת לעצמה נוצה סגולה.
היא מוכנה.

הציפור משתחווה.
הציפור עולה
דרקונית מכונפת
סוף מערכה ראשונה.

כתיבת תגובה