מודל הובלת שינויים במרחב המשותף – מסמך עמדה*

מודל הובלת שינויים במרחב המשותף מציע תפיסה פדגוגית יזמית ברורה ומקיפה  המאפשרת לפתוח צוהר אל מה שניתן לעשות בארגון חינוכי .

מסמך עמדה זה מבקש להציג את עיקרי התפיסה להובלת שינויים במערכת הבית ספרית/גנית

ע"פ תפיסה זו הארגון  הינו מסגרת אורגנית אקולוגית המהווה מרחב מחיה משותף  המכיל את כל האנשים האחראיים למתן מענה לצרכיו של הארגון ובאיו. תחום המחיה המשותף כולל בתוכו את כל התפיסות, עמדות ומודלים של העבודה מצד אחד ואת חייו הסמויים של הארגון מצד שני. אלה גם אלה מגדירים את המרחב המשותף של הארגון, את סגנונו, מקצועיותו ויכולתו להתאים את עצמו לצרכים המשתנים ולמהפכות עתידות לבוא.

תפיסה זו שמה דגש  על שיתופיות מקצועית ומהווה חדשנות פדגוגית בהיותה ממוקדת בפיתוח מערכות בין אישיות ודיאלוג ממוקד בין המורים לבין עצמם . תפיסה זו בשונה ממודלים של עבודה השמים דגש על אקלים בית ספרי מיטבי, מכוונת ומבנה את הדיאלוג המקצועי להשגת רווחים אישיים וארגוניים.

"מרחב מחיה משותף" מדבר על יצירת "תרכובת" – תוצר חדש הנוצר מאינטראקציה "כימית" בין מרכיביו. אני מאמינה כי תוצר זה יתאפיין באיכות ובהתאמה מירבית לחלומו של הפרט ולחזונו של הארגון כישות דינמית.

בבסיסו, מודל התערבות מיוחד, זה יסודותיו בחינוך המיוחד. ראשית משום שבשגרת היום-יום נמצאים במרחב מחיה אחד  אנשי צוות היוצרים שותפות המחייבת בניה וקיום של דיאלוג מקצועי מתמיד. שנית המודל  הינו פסיכוחינוכי ובמרכזו התערבות הוליסטית. זהו מערך ארגוני התומך ביצירת אינטגרציות בין תוכניות ושותפים .

 

תהליכי ההתערבות הייחודים שיפורטו בהמשך המסמך, הינם קריאת תיגר על מערכת המשמרת מערכות יחסים מסורתיות-שמרניות ומטפחות את מה שמכנה דיוויד פרקינס "האדם סולו"-  אדם העובד בחברת אנשים אחרים , אך למעשה עובד לבדו וכל הידע נתפס כמחויב להימצא אצלו. היום, "שונות" הידע הנדרש לפעולה חינוכית מחייב יצירת חלל שותפות מקצועי.

ברכה תאיר קליין במאמרה : יחד איכותי\ עבודת צוות (7.2001 אתר טאנטאלוס). מציינת כי לא האדם הוא במרכז, לא הארגון הוא במרכז אלא איכות היחסים ביניהם. כאשר חלל השותפות הוא איכותי מתקיימת בו זהות, מטרה ומחויבות המאפשרים להוביל בהצלחה כל תהליך שינוי. המחויבות על פי ברכה תאיר כוללת רצון ממוקד, אחריות ונאמנות, אמונה ואמון, דיאלוג ולמידה. ערך הלמידה הוא המנוף הממנף את יתר הערכים.

מזווית נוספת של התבוננות נמצא כי חוקי חשיבה ולמידה מתייחסים להיבטים חברתיים של הלמידה . רון ברנדט במאמרו- למידה רבת עוצמה (חינוך לחשיבה 19- 2000) מציין כי חלק גדול מן הלמידה מתרחש באמצעות פעילות גומלין חברתית . הטענה היא כי מרבית הלמידה כרוכה ביחסים עם אנשים אחרים ואי לכך גם תלמידים וגם מורים/גננות זקוקים לקהילות קטנות של למידה ופרקטיקה.

ההתערבות במודל זה  מושתתת על העקרונות הבאים:

  1. תהליכי שינוי צריכים להיות מובנים כחלק מהותי מתפיסתו של הארגון את דרך פעולתו.
  2. באי הארגון הם ההון האנושי שלו ועל כן יש להפוך אותם ליזמים ובעלי עניין בנוגע לעתידו.
  3. ערך הלמידה הוא מנוף  ארגוני רב עוצמה להובלת תהליכי שינוי.
  4. הארגון צריך לעבוד כמערכת פתוחה.
  5. חייבת להתקיים אינטגרציה בין פיתוח הפרופסיה וחיזוק הפרקטיקה  הארגונית.
  6. שינוי הפריזמה של הראיה ודגש על  מעברים בין ראית מיקרו למאקרו ולהיפך.
  7. למידה מהצלחות הינה תהליך רב עוצמה , מרכיב מהותי בשינוי.

המרחב המשותף ניתן לסיוג מגוון, כאשר , בכל סיווג או חלוקה פנימית למרחבים נמצא כי קיימות מטרות משותפות עם הארגון ומטרות נבדלות המיועדות לשרת את התכליות לשמם הוקמו המרחבים הייחודיים.

בכל ה"מרחבים האפשריים" ההתערבות החינוכית  שמה דגש על  שלושה מוקדים מרכזיים :

א. ברור עמדות- יצירת שפה משותפת, ברור והסכמה על מושגים והבהרה של תפיסות מקצועיות ואישיות המנחות את העבודה מול התחום הנבחר לשינוי. ברור העמדות כולל תאום ציפיות, הבהרת כוונות שיתוף בהנעה והגעה לעמק השווה במקום בו התפיסות האמונות והערכים אינם זהים. קיום השיח בנושאים אלה הכרחי על מנת ליצור בסיס איתן לעבודה משותפת יעילה ואפקטיבית. המטרה העומדת במרכז השיח היא לבדוק את הרצון והאפשרות ליצירת המרחב המשותף.

ב. בניית נהלים ומדיניות- תהליך העבודה בשיתופיות מצריך חשיבה ותכנון של הסדירות הארגונית בתוך תחום המחיה המשותף. זהו ברור , תכנון והסכמה על  התהליך הפרוצדורלי  והוא כולל: בניית המדרג העבודה, חלוקת תפקידים, חלוקת סמכויות, חשיבה על סטנדרטים, יצירת סדרי עדיפויות, דרכי קבלת החלטות ועוד. המטרה העומדת במרכז השיח היא להבטיח את התנהלותו השוטפת והשגרתית של המרחב המשותף ואת האפשרות לביצוע המשימות שתבחרנה, תוך לקיחת אחריות ומחויבות כלפי השותפים במרחב וכלפי המשימות העתידיות. הסדירות הארגונית מאפשרת למרחב למצות את המיטב שבו, דהיינו כל שותף יכול לבחור את תפקידיו לפי נקודות החוזק והחולשה שלו , לפי העניין שהוא מוצא ולפי סגנונו הייחודי. כל זאת כמובן בתנאי שהיחד ירכיב שלם המהווה מענה להחלטות  שהוחלט עליהן בשיתופיות.

ג. ברור אסטרטגיות עבודההמטרה העומדת במרכז השיח היא לבנות את סביבת הביצוע הרלוונטית. סביבת ביצוע כוללת סביבה פיסית, חברתית, קוגניטיבית ורגשית. האסטרטגיה כוללת תכנון ע"פ איתור ואבחון, הכנה של כל הכלים הנדרשים, כתיבת תוכנית מסודרת,  בקרה והערכה .

"החיים" שיתרחשו ויתממשו בתוך תחום המחיה המשותף , בשלושת המוקדים שצוינו לעיל, תלויים וניזונים מהצורך ומההזדמנות ללמידה . חווית הלמידה היא המניעה את כל מה שמתרחש בתחום ולכן הלמידה צריכה להתרחש בכל הרמות . תהליך נכון יאפשר למידה של ידע, למידה של העצמי, למידה של האחר ולמידה של איכות היחסים הבין אישיים.

הידע שנוצר מתהליך למידה כזה הוא מנוף לשינוי ארגוני וצמיחה של ארגונים חינוכיים היכולים לתת מענה לצרכים דינמיים משתנים בחברה מורכבת .

תהליך זה מתממש במיטבו כאשר הוא מלווה בהכוונה חיצונית. זאת על מנת לעבור את המוקד הראשון של ברור הערכים והעמדות, על מנת לפתח הנעה ליצירה נכונה של  המרחב המשותף וברור מחודש של פרדיגמות עבודה מסורתיות.

מערכת היחסים שמציע "תחום המחיה המשותף" הינה עוצמתית כבר מתחילת דרכה .השקיפות והאינטימיות בתהליך עלולים ליצור רתיעה ראשונית. גורמים מעכבים נוספים קשורים יותר למערכת הארגונית ולמשאבים שברשותה.

המפגש מצריך זמן , הדרכה קבועה, וכל אלה תלויים במערכות ואקלים ארגוני מיטבי . אם אלה אינם מעודדים יוזמה, צמיחה אישית ולמידה פורמלית ובלתי פורמלית, מרחב המחיה המשותף אינו יכול להתקיים. לצד האקלים המעודד, המערכת חייבת לאפשר למרחב להתקיים כלומר לפנות מקום וזמן להתרחשות, למפגש ולדיאלוג איכותי.

לצד הגורמים המעכבים והתשומות הנדרשות ניתן למנות רווחים רבים:

  1. נרכש ידע חדש המוביל ליצירת תובנות חדשות וכלי עבודה חדשים ומגוונים.
  2. מתגבשות עמדות חיוביות, אתיות  ונבנית הסכמה בדבר המחויבות של המערכת ונכונותה לקחת אחריות.
  3. יעילות בעבודה מושגת כתוצאה מאינטגרציה בין הכוחות הארגוניים.
  4. הלמידה יוצרת מניפה שבאמצעותה הידע מועבר הלאה.
  5. מתחזק הדימוי העצמי של אנשי הארגון בהקשר למסוגלותם.
  6. מתחזקת האוטונומיה של אנשי הצוות והיא הופכת פחות תלותית. מתוך כך גוברת היכולת שלהם לשלוט באירועים, לתווך ותעל אותם.
  7. נגישות למודלים שונים של עבודה מעמיקה ומרחיבה את הקיים.
  8. חשיבה משותפת יוצרת רעיונות חדשים, מונעת תהליכי שחיקה ומחזקת תהליכי התחדשות בארגון.

תחום המחיה המשותף יוצר פרדיגמות חדשות ובהתאם לכך פותח חלון הזדמנויות חדש לארגון החינוכי. הוא מוביל לאיכות ביחסים המקצועיים ומפתח עוצמות חדשות שיש בהן משום בשורה לתפיסתנו את ההון האנושי בארגון.

ההתערבות הינה מודל הכשרה בעל 3 מימדים: רוחב, אורך ועומק.

המימד הרוחבי של תוכנית ההתערבות בא להבטיח נגיעה  והתאמה רחבה ככל האפשר בין החיים הארגוניים לבין מודל השינוי המוצע או הנדרש. התאמה כזו מבטיחה סיכוי רב יותר להצלחת  תוכנית ההכשרה ואינטגרציה אפקטיבית ויעילה בין ישן לחדש.

המימד השני, מימד האורך טוען שהתערבות לאורך זמן, היא תהליך מצטבר היוצר למידה אפקטיבית. הבנייה הדרגתית לאורך זמן של השיח והידע מאפשרת לפרט ל"עכל" את משמעות השינוי, לבחון את ההתנגדויות לשינוי הנדרש ולארגן מחדש את התובנות חדשות הצומחות מתוך השינוי. זמן הוא תנאי לצמיחה כזו. התערבות בעלת מימד אורך מבקשת להפוך את הזמן לתהליך.

המימד השלישי , מימד העומק מבקש ללמד את האדם להשתמש בכלי העבודה שלו כמקצוען. פירושו של דבר הוא לבחון את כלי העבודה הישנים ולבנות חדשים כך שישמשו את המורה/הגננת לא רק כמארגן ומעצב -יוצר יש מיש , אלא כמפתח תוכניות , כלומר יוצר יש  מאין.

התייחסות למימד הרוחב- מכשיר  את האדם  ל"ראיה משוכללת את עצמו ולתכנון  "מבנים  כוללניים "

התייחסות למימד האורך- מכשיר את האדם לביצוע מודרג ושיטתי בסדר זמנים וקדימויות ושימוש מושכל באסטרטגיות וכלים.

התייחסות למימד העומק – מכשיר את האדם להפוך למפתח מבנים וכלים .

התערבות  מציעה למובילי ארגונים חינוכיים להוביל את הפרדיגמה שלהם אל העתיד. העתיד לעולם אינו מתרחש כך סתם , הוא אינו מקום שאליו אנחנו הולכים, אלא מקום שאנחנו יוצרים. הוא נוצר על ידי אנשים המאמינים שניתן להגשים את מה שאחרים מכנים "בלתי אפשרי".

* מסמך העמדה נכתב יחד עם הגב' רבקה קרן.


עשרת השלבים במודל להובלת שינויים

שלב 1 הבהרת מושגים בסיסיים בתוכנית ותיאום ציפיות

תאום ציפיות, בניית דרכי תקשורת ובניית שפה משותפת ראשונית

  • הבהרת מושגים בסיסיים במודל התוכנית לשם תאום ציפיות ויצירת שפה ראשונית משותפת.
  • הצגת תיאוריות אמון, הדרכה ויעוץ ארגוני והאופן בו הם משתלבים במערכות חינוך , התאמה המודל לקבוצה ובניית דרכי התקשורת הקבוצתית.
  • התבוננות ראשונית אל העתיד הנבחר שלה – החלום של כל אחת מהקבוצה.
  • תיעוד

שלב 2 המנהל וצוות העובדים- היכרות ואבחון המעגל הפנימי

אבחון המעגל הפנימי

  • העמקת ההתבוננות הפנימית של מוביל החלום את עצמו.
  • מפוי הארגון: היכן נמצא הארגון, היכן הוא יכול להימצא, האם יש פער ומדוע.
  • חידוד ההסתכלות על התמודדות עם תהליכים פרוצדורליים בארגון: קבלת החלטות, פתרון קונפליקטים,הנעת עובדים, אקלים, תחום המחיה המשותף.
  • סכום-הגדרת הפרדיגמות הקיימות
  • הרחבת ההתבוננות אל העתיד הנבחר

שלב 3 סביבת ביצוע- היכרות ואבחון המעגל החיצוני

אבחון המעגל החיצוני

  • איסוף אינפורמציה על  השותפים השונים
  • הגדרת ה"פרדיגמה" של כל אחד מהשותפים.
  • סוגי התקשרות עם שותפים שונים- פרואקטיביות לעומת ראקטיביות.

שלב 4 הרחבת התפיסה ושבירת הפרדיגמה- חשיבה יצירתית
הרחבת התפיסה , שבירת הפרדיגמה.

  • ברור העתיד הנבחר- העמקה ההתבוננות, הרחבת הפריזמה, עיצוב וגיבוש החלום.
  • התמודדות עם שינוי
  • תחום מחיה משותף

שלב 5 סכום וקבלת החלטות- בחירת הפרדיגמה החדשה- חשיבה תוצאתית

מחלום לחזון- בניית הפרדיגמה החדשה.

  • מה ההבדל בין חלום לחזון
  • גיבוש החזון במונחים פדגוגיים
  • הגדרת היעודים, הערכים, המטרות

שלב 6 תכנון מודל עבודה- עיצוב מבנה הארגון

תכנון מודל עבודה – בניית תכנית אסטרטגית

  • מרכיבי התכנון הנכון ומעגל התכנון
  • קביעת קריטריונים להצלחה
  • החלטה על המבנה התואם.על פי התכנית האסטרטגית
  • ניסוח המבנה ופרסומו.

שלב 7 בניית תוכנית עבודה מפורטת- חשיבה אנליטית

בניית תכנית עבודה מפורטת

  • מנגנונים, מעקב ובקרה, לוח זמנים, ניצול ההון האנושי….
  • סטנדרטים
  • קביעת מדדי הצלחה וקווי פעולה למדידתם

שלב 8 הערכה מעצבת – ליישום יעיל לאפקטיבי- חשיבה ביקורתית

הערכה מעצבת לקראת יישום

  • רפלקציה ומטה קוגניציה
  • שימוש במחוונים מסודרים

שלב 9 ליווי סביבות ביצוע ותחומי מחיה

ליווי סביבות ביצוע

  • אמנות הליווי –  בחירת סגנון אישי להובלת הצוות בתהליך השינוי (מאמן, מדריך, יועץ, מפקח…)
  • אמנות הליווי – כלי עבודה

שלב 10 חשיפת ה"מהות והרוח" החדשה.

הסרת הלוט – חשיפת המהות והרוח הבית ספרית החדשה

  • טקסים וסמלים – ריטואלים ומשמעותם בחיי הארגון
  • פעילות מסכמת במטרה ליצור לכידות פנימה והכרה חיצונית

לכל שלב יש הגדרה של מטרות, תכני הצגה ודרכי הצגה הכוללים: סדנאות, המשגות ותובנות, מאמרים תיאוריות תומכות,  פעולה ויישומים.

 

פורסם בקטגוריה מחשבות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>