אשה

הציפור:
מורטת מחשבות קרחות
בסבך שיחים.
שאריות  פלומה
קליפות שבורות.
דגרתי עד דק
את המקום הזה.

מקשיבה לציפור אדמה:
התפרעו בה הרים גבוהים
לא ינמיכו ראש כעת.
מקשיבה לציפור האש:
היא מוכרחה לשחק ,
שורף לה , היא בוכה,
היא  מוכרחה
שוב ושוב
לגעת בלהבה.
אנשים חושבים שהיא רוקדת ,
אבל הציפור,
מגישה את עצמה לעולה.
שורף לה, כואב לה,
את מבינה? האדמה: אינני רוקדת
אני כבדה
מתחת לעור ,
רק מתחת לעור אני מבינה.
האש משתלחת:
בסכין המלובנת
ציפור,
במִכְוָת הברזל הרותחת
ציפור,
קשורה לבערה.
חם לה, חם, מפכפכים המים:
היא פושטת בגד, איפור, מסכה,
בכבודה הורמונלית נוזלת
קופצת אל תוך מפלים,
רוחצת מתחת כנף, על ענף
היא מים זורמים ושבים
מה פתאום אדמה נרעשת:
היא  סלע,
לא מים, לא אש, לא אוויר.
אפשר לעבור מסביב
או לחפור, עם דחפור.
סוף סוף שומעים שוב זמרת ציפור:

בין אויר לאוויר נשקף ככחול,
מוטת כנפי פלומה יצוקה.
אינני יונה.

בואי בואי
ציפור או מה.
קורא אותה אוויר בגעגוע:
אין בך פחד
את דואה ,
אך מה את רואה,
ולמה ממתינה?
לא תבין?
מהרהרים המים:
היא מזניקה את צעדיה
אל  תוך משבריה.
היא רוצה,
ללכת מעל המים,
להיות לרבבה. אדמה מסכימה:
אין בה פחד
כמו אדמה קדושה היא זקוקה לגאולה,
היא  מגדלת לעצמה נוצה סגולה.
היא מוכנה.

הציפור משתחווה.
הציפור עולה
דרקונית מכונפת
סוף מערכה ראשונה.

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>