"אדריכלות חינוכית" הינו אתר המציע התבוננות מחודשת על ניהול הפדגוגיה בארגון החינוכי בכלל ובגן הילדים בפרט. באתר תמצאו מאמרים, מארגנים שונים, תוכניות וחומרים לפעילות ולמידה. אני מאמינה כי כל אדם שעוסק בחינוך צריך מצד אחד  להרהר ולערער תדיר ב"אמירה" החינוכית שלו ומצד שני לנהל את תפיסותיו הפדגוגיות, בין אם הוא איש צוות מסייע, מורה, גננת או מנהל/ת הארגון החינוכי. "אדריכלות חינוכית" מציעה תפיסה פדגוגית יזמית ברורה ומקיפה  המאפשרת לפתוח צוהר אל מה שניתן לעשות במערכת חינוכית

ע"פ תפיסתי הארגון הינו מסגרת אורגנית אקולוגית המהווה מרחב מחיה משותף המכיל את כל האנשים האחראיים למתן מענה לצרכיו של הארגון ובאיו. תחום המחיה המשותף כולל בתוכו את כל התפיסות, עמדות ומודלים של העבודה מצד אחד ואת חייו הסמויים של הארגון מצד שני. אלה גם אלה מגדירים את המרחב המשותף של הארגון, את סגנונו, מקצועיותו ויכולתו להתאים את עצמו לצרכים המשתנים ולמהפכות עתידות לבוא.

תפיסה זו שמה דגש  על שיתופיות מקצועית ומהווה חדשנות פדגוגית בהיותה ממוקדת בפיתוח מערכות בין אישיות ודיאלוג ממוקד בין אנשי החינוך לבין עצמם. תפיסה זו מכוונת ומבנה את הדיאלוג המקצועי כדי להשיג רווחים אישיים וארגוניים.

ברכה תאיר קליין במאמרה: יחד איכותי – עבודת צוות (7.2001 אתר טאנטאלוס). מציינת כי לא האדם הוא במרכז, לא הארגון הוא במרכז אלא איכות היחסים ביניהם. כאשר חלל השותפות הוא איכותי מתקיימת בו זהות, מטרה ומחויבות המאפשרים להוביל בהצלחה כל תהליך שינוי. המחויבות על פי ברכה תאיר כוללת רצון ממוקד, אחריות ונאמנות, אמונה ואמון, דיאלוג ולמידה. ערך הלמידה הוא המנוף הממנף את יתר הערכים.

ללמידה היבטים חברתיים מוכחים במחקר. רון ברנדט במאמרו: "למידה רבת עוצמה" (חינוך לחשיבה 19- 2000) מציין כי חלק גדול מן הלמידה מתרחש באמצעות פעילות גומלין חברתית . הטענה היא כי מרבית הלמידה כרוכה ביחסים עם אנשים אחרים ואי לכך  ילדים, תלמידים ואנשי חינוך זקוקים לקהילות קטנות של למידה ופרקטיקה.

התפיסה המונחת בבסיס האתר טוענת כי חווית הלמידה היא המניעה את כל מה שמתרחש בארגון ולכן הלמידה צריכה להתרחש בכל הרמות . בארגון, תהליך נכון  של הנחייה, הדרכה ואימון יעודד למידה של ידע, למידה של העצמי, למידה של האחר ולמידה של איכות היחסים הבין אישיים. הידע שנוצר מתהליך למידה כזה הוא מנוף לשינוי ארגוני וצמיחה של ארגונים חינוכיים היכולים לתת מענה לצרכים דינמיים משתנים בחברה מורכבת.

הדרכה ברוח "האדריכלות" מושתתת העקרונות הבאים:

1. ניהול פדגוגי יש לתכנן ולנהל על מנת להשיג מטרות חינוכיות ביחס לילד, לצוות ולארגון.
2. תהליכי שינוי צריכים להיות מובנים כחלק מהותי מתפיסתו של הארגון את דרך פעולתו.
3. באי הארגון הם ההון האנושי שלו  ועל כן יש להפוך אותם ליזמים ובעלי עניין בנוגע לעתידו.
4. ערך הלמידה הוא מנוף  ארגוני רב עוצמה להובלת תהליכי שינוי.
5. חייבת להתקיים אינטגרציה בין פיתוח הפרופסיה המקצועית לבין הפרקטיקה  הארגונית.
6. למידה מהצלחות הינה תהליך רב עוצמה , מרכיב מהותי בשינוי.

"אדריכלות חינוכית"  הינה מטפורה מובילה המייצגת את ניהול הפדגוגיה מן הסיבות הבאות:

• האדריכל הינו אמן ה"שלם". התכנון ההוליסטי של עבודתו נוגע לכל היבט של הבניין שברצונו להקים.
• האדריכלות מייצגת שיח מתמיד בין האדם, היצירה והפרקטיקה. הן בתכנון המבנים והן בפתרון בעיות בהתאם לאילוצים .
• סופה של העשייה האדריכלית במבנה מוגמר . לא "מוצר"  נמכר או נסחר בלבד אלא "קומפלקס" בעל איכות, שהינו יותר מסך חלקיו , המאפשר לחיים רבים ומגוונים להתקיים בתוכו.
• האדריכל הינו אמן בודד בהתוויית החלום, אך נזקק לבנות תחום מחיה משותף עם אמנים ובעלי מלאכה נוספים מתחומים מגוונים על מנת להתוות ולהקים את המבנה.

האדריכלות מייצגת שיח מעמיק בדילמות תמידיות כדוגמת הדילמה בין שמרנות לחדשנות, בין מרחב פנימי לסביבה חיצונית, בין אסתטיקה ליעילות ועוד.

***

מעשה בילד שהיה משחק ופגש ברב המהלך לאיטו בדרך ואחז זה בידו והמשיכו שניהם ללכת.

שאל הילד את הרב: " רבי מה אהיה כשאגדל?"

כרע הרב בתנועה מאיימת, מחקה תנועתה של חיה מסוכנת ושאל: שמא תהיה אריה? ששאגתו בוקעת את השמים.

ענה הילד: אין ברצוני לרחוק מן הבריות ולהפחידם.

שתקו שניהם והביטו בדרך. הצביע הרב על עץ גדול בסמוך , רץ אליו , סבבו סביב ושאל: שמא תהיה לעץ שצמרתו מגיעה עד השמיים.

ענה הילד: אכן העץ גבוה ונותן פרי וצל, אולם אין ברצוני להיות נטוע כל ימי חיי במקום אחד.

שוב הילכו בשתיקה.

שמא תהיה סנדלר? שאל הרב: "הן קול פטישיו נשמע למרחקים?"

הילד הצטחק: הסנדלר, רבי, הולך יחף.

"ילד שלי חכם, דומני כי תהיה לרב!"- פסק הרב.

"איך אוכל", ענה הילד בצער"- "הן אתה הרב".

כרע הרב על ברכיו מול הילד, הביט לתוך עיניו ואמר: "חושבתני כי תהיה אדם"

תמה הילד תמיהה גדולה: "רבי כיצד נהיים אדם?"

 

ישבו שניהם על אם הדרך והיו משיחים באותו עניין וכל אותו הזמן הילד גדל והיה לאדם.